גישת הטיפול והשירות

פרופ׳ אדרקה מונע מכך שייעודו המוסרי ושליחותו הם לעזור לחולה, לרפא, להנחות, ללוות להפחית חששות המטופל ולהחזיר לו את אופטימיות שרק בעזרתה אפשר לגייס את כוחות הנפש של המטופל כדי שיתמודד עם מחלתו.

פרופ׳ אדרקה מהווה שילוב נדיר של רופא עם ידע רב המתמסר לחוליו  והמרוכז כל כולו בטובת החולה  כפי שאך חולם המטופל ביחס לרופאו. הדבר נעשה תוך שילוב הידע והניסיון שהצטבר וממשיך להצטבר בלימוד יום-יומי ואיסוף כל שביב מידע היכול להביא פתרונות טיפוליים עבור המטופלים, פתרונות שהם לא פעם, צעד אחד לפני הרפואה של היום תוך שילוב שיטות הטיפול של המחר.

 

הענווה האישית והמוסרית של פרופ׳ אדרקה, המודה בכך שהידוע היום לא מספק, הם מנוע תשוקתו לחפש מעבר לידוע כיום, על ידי לימוד מתמיד ותכנון מחקרים של האונקולוגיה של המחר, בניסיון להציע אותם למטופל כבר כיום. השאיפה היא לתת למטופל  לא רק את  ״הפתרון  הטוב ביותר  שיש כיום״ אלא הפתרון היותר טוב מזה.

אכן בהיותו מדען וחוקר המתעמק בספרות המדעית, מנסה פרופ׳ אדרקה להביא את המדע לרפואה, כי רק המדע יכול לקדם את הרפואה.

 

הכלל המנחה את פרופ׳ אדרקה במטופל עם מחלה מורכבת הוא לוחמנות: ״אין לותר״ ויש לזהות ולנצל אפילו סיכוי קטן לריפוי, וכאשר סיכוי זה לא בנמצא, יש לבחור בטיפול הנסבל ביותר והקל ביותר עבור המטופל כדי להביא להארכת חייו ושיפור איכותם.

 

ולבסוף, מאחר והטיפול בחולה האונקולוגי דורש שיתוף פעולה עם תחומי רפואה נוספים, דואג פרופ׳ אדרקה להפנות את המטופל, על פי הצורך,  לטובי המומחים בתחומי הכירורגיה, ההדמיה, הקרינה או הפתולוגיה להבטחת הטיפול הכולל הטוב ביותר האפשרי.

 

גישתו של פרופ׳ אדרקה מזדהה  עם תפילת הרמב״ם:  :״בצר לו (לחולה), הראיני את האדם (שבו)״. אכן, פרופ׳ אדרקה קובע כי הוא  ״לא מטפל בסרטן״, אלא באדם החולה סרטן. החולה הוא המרכז, והמטרה היא ריפוי ואם זה לא אפשרי למרות הכול, המטרות הן הארכת חייו, הקלה גופנית ונפשית, ותמיכה במשפחתו. אכן, האמפתיה שמקרין פרופ׳ אדרקה והמלחמה שהוא מנהל כתף לכתף עם החולה, מעניקים לחולה את הבטחון כי תוצאות הטיפול תהנה הטבות ביותר שניתן להשיג במצבו ובמקרים רבים, מעבר לציפיות ההתחלתיות.

​